עדכונים מכנס האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO) 2025

סרטן שחלה

מחקר ה-ROSELLA – מחקר פאזה שלישית שבחן את התרופות נאב-פקליטאקסל (אברקסן) בשילוב עם relacorilant בהשוואה לנאב-פקליטאקסל (אברקסן) בלבד, בקרב נשים עם סרטן שחלה העמיד לכימוטרפיה מסוג פלטינום. 381 נשים הצטרפו למחקר. מחציתן קיבלו אברקסן עם relacorilant ומחציתן קיבלו אברקסן בלבד. השילוב של אברקסן עם relacorilant האריך את הזמן עד להתקדמות המחלה (PFS) ואת תוחלת החיים (OS) באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לטיפול באברקסן בלבד. משלב הטיפולים ניתן ללא צורך בבדיקה מולקולרית או מציאת ביומרקר ספציפי. יש לציין כי שלושה מרכזים רפואיים בישראל היו שותפים למחקר.

מחקר TRUST – מחקר פאזה שלישית, שבחן מהו התזמון האופטימלי לביצוע ניתוח להסרת מחלת סרטן השחלה בקרב נשים עם סרטן שחלה בשלבים 3b-4b, שמחלתן מוגדרת נתיחה והן non-frail. השאלה שעמדה בבחינה היא מה תורם יותר להארכת חיים – ביצוע הניתוח מיד עם האבחנה (ולאחריו כימוטרפיה) או לאחר מספר טיפולי כימוטרפיה, ולאחר הניתוח השלמת יתרת הטיפולים. 688 נשים לקחו חלק במחקר, מחציתן עברו ניתוח ואז כימוטרפיה, ומחציתן טופלו בכימוטרפיה, עברו ניתוח, ואז השלימו עוד כימוטרפיה. נמצא שיפור בשרידות הכוללת (OS) ובזמן ללא התקדמות מחלה (PFS) בקבוצת הניתוח המוקדם, אך ההבדלים בשרידות הכוללת לא היו מובהקים סטטיסטית.

מחקר FIRST – מחקר פאזה שלישית, שבחן את תשלובת הטיפולים דוסטרלימב (אימונוטרפיה), בשילוב כימוטרפיה מבוססת פלטינום (כמו קרבופלטין), ונירפריב כטיפול אחזקה, עם או בלי אווסטין, כטיפול ראשון לחולות סרטן שחלה מתקדם. בעוד שתשלובת הטיפולים הציגה זמן תגובה ממושך יותר לטיפול מכימוטרפיה מבוססת פלטינום בלבד, אך לא היה שיפור בשרידות הכוללת.

פמברוליזומב ולנבטיניב (קיטרודה-לנבימה), בסרטן שחלה חוזר מסוג clear cell – מחקר פאזה שנייה שבחן את הטיפול פמברוליזומב ולנבטיניב (קיטרודה-לנבימה), בקרב 30 נשים חולות סרטן שחלה חוזר מסוג clear cell. במחקר בחנו האם יכולה להיות תגובה לתשלובת (clinical activity  – הכוונה להקטנה של הגידול, היעלמותו, או בלימת המחלה). בתוך 6 חודשי מעקב, 9 מטופלות הגיבו לטיפול ומחלתן נסוגה בצורה מלאה או חלקית, 7 מטופלות היו עם מחלה יציבה. זמן התגובה החציוני (PFS) לטיפול עמד על 10.9 חודשים.

מחקר OVATION-2 – מחקר פאזה 1\2 שבחן את הבטיחות והיעילות של הטיפול IMNN-001 במתן Intraperitoneal (זאת אומרת – הזלפה של הטיפול במהלך ניתוח להסרת המחלה) לאחר טיפול כימוטרפי טרום ניתוחי בקרבו-טקסול בקרב נשים עם סרטן שחלה מתקדם, בהשוואה לנשים שלא הוזלף להן הטיפול במהלך הניתוח. החוקרים סיכמו כי נראה שהטיפול מראה "טרנד" לעבר שיפור שרידות המטופלות ממחלת סרטן השחלה, במיוחד בקרב נשים שסטטוס ה-HRD שלהן הוא חיובי. בניתוח הסטטיסטי נראה שיפור אך לא נראתה מובהקות בהשוואה בין שתי הקבוצות. המחקר מתקדם כעת לפאזה שלישית בה ימשיכו לבחון את יעילות הטיפול. יש לציין כי מדובר ב-IL-12 gene therapy.

מחקר פאזה 1 שבחן יעילות ראשונית ובטיחות של הטיפול INCB123667 (CDK2 inhibitor) בקרב נשים עם סרטן שחלה – המחקר הראה בטיחות מתקבלת על הדעת וכן הראה פעילות אנטי-סרטנית עם שיעור תגובה של כ-21%, בעיקר בקרב מטופלות עם גידול לו ביטוי יתר של החלבון CCNE1.

סרטן רירית הרחם

מחקר פאזה 2 שנעשה בארה"ב בחן את תשלובת הטיפולים לטרוזול, אבמציקליב ומטפורמין ב-25 מטופלות עם סרטן רירית רחם חיובי לאסטרוגן (ER+). החוקרים סיכמו כי הטיפול בטוח ונראה כי תשלובת התרופות מאפשר תגובה עמוקה יותר וארוכה יותר לטיפול, בעיקר בקרב נשים עם סרטן רירית רחם חיובי לאסטרוגן, ללא איפיון מולקולרי ספציפי (NSMP) ומבלי מוטציות ב-RB1  או ב-CCNE1. (הערה: NSMP הוא תת סוג מולקולרי של סרטן רירית הרחם מסוג קרצינומה, שאינו נושא מוטציות דומיננטיות ידועות. מדובר בתת הסוג הנפוץ ביותר.)

סרטן צוואר הרחם

מחקר ה-A18 – מחקר פאזה שלישית בו הוסיפו פמברוליזומב (קיטרודה) לכימו-קרינה בטיפול בנשים עם סרטן צוואר הרחם במצב מקומי מתקדם – מדובר היה בהצגת האנליזה הסופית של המחקר, שכן הטיפול כבר התקבל כסטנדרט טיפולי, ואף נכנס לסל הבריאות לשנת 2025. האנליזה הסופית תמכה בתוצאות שהוצגו בכנסים הקודמים שהראו שיפור באחוזי ריפוי נשים עם מחלת סרטן צוואר הרחם בשלבים 3-4a.

מחקר OUTBACK PROs – בחן את איכות חייהן של נשים עם סרטן צוואר הרחם שטופלו בכימו-קרינה וכן בנשים שטופלו בכימו-קרינה ובכימוטרפיה נוספת לאחר מכן. המחקר בחן בפרט את הסימפטומים לטווח ארוך המחלימות חוו לאחר הטיפולים. בין תופעות הלוואי השכיחות שהוזכרו: נוירופתיה (כ-24% מאלו שטופלו בכימו-קרינה ובכימוטרפיה נוספת לאחר מכן סבלו מנוירופתיה בשנה הראשונה לאחר הטיפולים, וכ-18% מאלו שטופלו בכימו-קרינה. נתונים אלו השתפרו מעט לאחר שלוש שנים). 92% מהנשים דיווחו במחקר על פעילות מינית ברמה נמוכה, 68% דיווחו על חוסר הנאה בקיום יחסים, 32% דיווחו כי הן מודאגות ברמה בינונית-חמורה כי יחסי מין יהיו כואבים. הנתונים הללו מדגישים את הצורך במעקב ארוך טווח ותמיכה רב תחומית במחלימות לאחר סיום הטיפולים, בדיוק כפי שאנחנו מנסות לעשות בקבוצת השיקום שלנו "היום שאחרי".

סרטן הוולבה (סרטן הפות)

מחקר פאזה שנייה שבחן את תשלובת הטיפולים פמברוליזומב (קיטרודה) וכימו-קרינה בנשים עם סרטן פות בלתי נתיח – 24 נשים עם סרטן פות שלא ניתן להסיר בניתוח, הצטרפו למחקר, כולן היו עם גידול שהוא חיובי ל- PD-L1. 75% מהמטופלות הגיבו לטיפול, והחוקרים סיכמו כי ניתן לשקול את תשלובת הטיפולים הזו לנשים עם סרטן פות בלתי נתיח. יש לציין כי מדובר בסוג סרטן נדיר יחסית, עם מיעוט מחקרים קליניים באופן יחסי ליתר מחלות הסרטן הגינקולוגי. ממצאים אלו מהווים תקווה חדשה בתחום עם מיעוט אפשרויות טיפוליות מוכחות.

בימים הקרובים נפרסם גם סרטון שצילמנו עם האונקולוגיות הישראליות שנכחו בכנס. Stay tuned!