סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם
צוואר הרחם הוא חלק ממערכת הרבייה הנשית, הכוללת גם את החצוצרות, הרחם, השחלות, הנרתיק והפות. צוואר הרחם מחבר את הרחם לנרתיק.
תפקיד צוואר הרחם:
- מייצר לחות לשימון הנרתיק, מה ששומר על בריאות הנרתיק.
- נפתח כדי לאפשר לדם הווסת לעבור מהרחם אל הנרתיק.
- מייצר ריר שעוזר לזרע לנוע במעלה הרחם והחצוצרות כדי להפרות ביצית שהשתחררה מהשחלה.
- מחזיק תינוק מתפתח ברחם במהלך ההיריון בכך שהוא נשאר סגור, ואז מתרחב כדי לאפשר לתינוק להיוולד דרך הנרתיק.
בדיקות שגרתיות לאיתור סרטן צוואר הרחם:
- בדיקת פאפ סמיר (PAP SMEAR) – בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ) היא בדיקה לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם המתבצעת בקרב נשים בריאות במהלך הבדיקה השגרתית אצל רופא הנשים. הנחיות האיגודים המקצועיים ממליצות לנשים לעבור בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, בין הגילים 65-30.
- בדיקת טייפינג HPV TYPING לאיתור וירוס הפפילומה האנושי (HPV): זוהי בדיקת PCR לאיתור וירוס הפפילומה מאיזור צוואר הרחם, ומאפשרות לזהות נוכחות של זני נגיף הפפילומה בעלי סיכון משמעותי לגרימת שינויים טרום־סרטניים. הבדיקה נלקחת יחד עם משטח הפאפ, כבדיקת סקר לאיתור מוקדם של שינויים בצוואר הרחם בנשים מגיל 25 ומעלה. תוספת הבדיקה לאיתור הנגיף מעלה את רגישותה של בדיקת הסקר.
מהו סרטן צוואר הרחם?
סרטן צוואר הרחם מתפתח בדר"כ לאט ולאורך זמן. לפני שמופיעה ממאירות בצוואר הרחם, חלים שינויים מוקדמים בתאים. שינויים אלה מכונים "שינויים טרום-סרטניים", כלומר – תאים העלולים להתפתח לסרטן אם לא יטופלו כראוי.
סרטן צוואר הרחם הינו הסרטן היחידי הניתן למניעה!!
מה הם הגורמים לסרטן צוואר הרחם?
- וירוס הפפילומה האנושי (HPV) – בישראל מתגלים בכל שנה כ-280 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם כאשר 95% מהם נגרמים מווירוס הפפילומה האנושי (HPV). לחצי כאן ללמוד עוד על וירוס הפפילומה האנושי.
- גיל
- עישון סיגריות
- מערכת החיסון מוחלשת
סרטן צוואר הרחם הוא סוג הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בישראל ובעולם. בישראל השכיחות נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות – 5 מקרים ל-100,000 נשים. סרטן צוואר הרחם מופיעה בשתי קבוצות גיל עיקריות: 35-39, ו-60-64.
יחד עם זאת, הסיכון קיים בכל גיל, על כן חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות גניקולוגית תכופות.
סוגים של סרטן צוואר הרחם נקראים על שם התאים שבהם הם מתחילים:
קרצינומה של תאי הקשקש – תאים שטוחים ודקים המכסים את פני השטח החיצוניים של צוואר הרחם (אקטוצווארי). סרטן תאי הקשקש נקרא קרצינומה של תאי הקשקש, ומהווה כ-80-70% מכלל מקרי סרטן צוואר הרחם.
אדנוקרצינומה סרטן תאי הבלוטה – תאים בצורת עמודים המכסים את פני השטח הפנימיים של צוואר הרחם (תעלת צוואר הרחם או אנדו-צווארי). סרטן תאי הבלוטה נקרא אדנוקרצינומה, והוא סוג פחות שכיח (כ-25% מהמקרים), מתחיל בתאי הבלוטה של צוואר הרחם. קשה יותר לאבחן אדנוקרצינומה מכיוון שהיא מתרחשת גבוה יותר בצוואר הרחם וקשה יותר למצוא את תאי הבלוטה הלא תקינים.
קרצינומות אדנוסקוואמוסיות – מספר קטן של סרטן צוואר הרחם כולל תאי קשקש וגם תאי בלוטות. סוגי סרטן אלו ידועים בתור קרצינומות אדנוסקוואמוסיות או קרצינומות מעורבות. סוגים נדירים אחרים של סרטן שיכולים להתחיל בצוואר הרחם כוללים קרצינומה של תאים קטנים וסרקומה צוואר הרחם.
מה כולל האבחון בסרטן צוואר הרחם?
אבחון סרטן צוואר הרחם מתבצע בדרך-כלל בעקבות תסמינים מחשידים ומבוסס על בדיקה גופנית וגניקולוגית, קולפוסקופיה ולקיחת ביופסיה באמצעות גרידה או קונזיציה. כמו כן מבצעים הדמייה של האגן והבטן (באמצעות, US, CT או PET CT), בדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, כליה.
מה כולל הטיפול בסרטן צוואר הרחם?
ההחלטה על אופן הטיפול בסרטן צוואר הרחם יעשה לאחר הערכה מקיפה של הצוות הרפואי.
טיפול ניתוחי
הטיפול בסרטן צוואר הרחם יעשה באמצעות ניתוח לכריתת הגידול ולאיסוף מידע על התפשטות מיקרוסקופית של המחלה שאינה נראית לעין, כגון מחלה מיקרוסקופית בבלוטות הלימפה. (מידע מורחב)
טיפול ניתוחי
קרינה חיצונית (רדיותרפיה): בטיפול זה קרני רנטגן חודרות בעוצמה לאזור הגידול, פוגעות בתאים הסרטניים בעת התחלקותם וכך יכולות להקטין את הגידול ואף להשמידו. כדי לוודא שהטיפול יהיה יעיל ככל האפשר, נעשה תכנון קרינה באמצעות סימולציה – צילום חתך רוחבי של האזור המטופל המאפשר לסמן במדויק את מיקום הקרינה. לרוב הטיפול בקרינה חיצונית ניתן חמישה ימים בשבוע במשך ארבעה עד שישה שבועות.
קרינה פנימית (ברכיתרפיה): קרינה שמולכת באמצעות מוליכים לתוך הגידול, דרך הנרתיק, תחת הרדמה (לרוב אפידורל). לאחריו יכולות להופיע תופעות כגון דימום נרתיקי קל, כאבים בבטן (שניתן לטפל בהם במשככים כגון אופטלגין או אקמול), צריבה במתן שתן (מומלץ לשתות הרבה וניתן לקחת תרופות להקלה), ושינויים בצבע העור באזור הפות, הבטן והירכיים.
במקרים של – דימום כבד (פד לילה מלא בדם כל שעתיים), חום מעל 37.8 מעלות, כאבי בטן עזים – לפנות למיון הגינקולוגי.
טיפול סיסטמי
לעיתים ניתן טיפול כימותרפי במקביל לטיפול הקרינתי, משום שסוגים מסוימים של טיפולים כימיים מעצימים את השפעתה של הקרינה. לכן, בסרטן צוואר הרחם – כמו גם בסוגי סרטן אחרים – נעשה שימוש בשילוב של כימותרפיה במינונים נמוכים עם קרינה, כדי לשפר את תגובת הגידול לטיפול הקרינתי.
טיפול לסרטן צוואר הרחם או גרורתי
מטופלות סרטן צוואר רחם גרורתי עשויות להיות מתאימות לטיפול אימונוטרפי או ביולוגי (מידע מורחב)
