סרטן רירית הרחם
סרטן רירית הרחם
הסרטן שאפשר לגלות מוקדם
סרטן רירית רחם הוא הסרטן הגניקולוגי הראשון בשכיחותו בקרב נשים, מאובחן בדרך כלל בשלב מוקדם ועל כן מטופל בהצלחה. כ-95% מסוגי סרטן רירית הרחם מתפתחים מרקמת דופן הרחם ונקראים קרצינומה או אדנוקרצינומה של הרחם.
קיימים מספר גורמים העלולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הרחם:
- גיל – כמו במרבית מחלות הסרטן, הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם עולה עם הגיל.
- השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית – השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי, שכן רקמת שומן מייצרת אסטרוגן, הורמון מין העלול להגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. כ-70% ממקרי סרטן רירית הרחם קשורים להשמנה ובהשוואה לנשים במשקל תקין, סרטן רירית הרחם שכיח פי שניים בקרב נשים הסובלות מעודף משקל.
- גורמים הורמונליים – כשכמות האסטרוגן עולה על כמות הפרוגסטרון, ונוצר שיבוש באיזון ביניהם, גובר הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם.
- גורמים גנטיים – חלק קטן ביותר ממקרי סרטן רירית הרחם נגרמים בשל שינויים בגן מסוים (תסמונת לינץ'), העלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלה.
מה הם סימני האזהרה?
עם הופעת אחד מתסמיני סרטן רירית הרחם יש לגשת להתייעץ עם הרופא\ה בהקדם.
- דימום חריג מהנרתיק
- דימום חזק מהרגיל בזמן וסת
- דימום בנשים לאחר גיל המעבר
- כאבים באזור האגן
- הפרשות חריגות מן הנרתיק
- ירידה בלתי מוסברת במשקל
- גוש באגן שניתן להרגיש
- כאב באגן
- שיבוש בפעילות שלפוחית השתן (אצירת שתן או חוסר יכולת להתאפק)
האבחון
אבחון המחלה מתבצע בדרך-כלל בעקבות תסמינים מחשידים, ומבוסס על בדיקה גופנית וגניקולוגית, לקיחת ביופסיה באמצעות פיפל או היסטרוסקופ, וכן הדמיות של האגן והבטן (אולטרא סאונד, סיטי, או פט סיטי PET CT) ובדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, כליה ורמת חלבון CA-125 בדם.
מיהו הרחם?
הרחם הוא איבר שרירי, הנמצא בקצה העליון של צוואר הרחם, ובו מתפתח העובר בתקופת ההיריון.
הרחם מורכב משלוש שכבות:
- אנדומטריום או רירית הרחם (שכבה פנימית)
- מיומטריום (השכבה העבה ביותר המורכבת כמעט כולה משריר)
- הסרוזה (ה"קליפה" החיצונית הדקה)
במהלך שנות הפוריות של האישה, כאשר אין היריון, ציפוי רירית הרחם מופרש מהגוף דרך הנרתיק (וסת). תהליך זה מכונה המחזור החודשי. המחזור נמשך עד גיל המעבר (מנופאוזה), כאשר השחלות של האישה מפסיקות לשחרר ביציות והרירית הופכת דקה ואינה פעילה.
הרחם נתמך על ידי שרירי רצפת האגן.
גידולים סרטניים ברחם
סרטן רירית רחם מתגלה לרוב בשלב מוקדם וניתן לרוב לריפוי מלא. הגילוי המוקדם בשילוב ההתקדמות המשמעותית שחלה בהיצע שיטות הטיפול הקיימות, נותנים תקווה אמיתית לחולות. מודעות לנושא והיענות טובה למעקבים גינקולוגיים תקופתיים, הן המפתח לאבחון מוקדם של המחלה ולשיפור הסיכויים להחלמה ולריפוי.
ישנם מספר סוגי גידולים ברחם:
אדנוקרצינומה: זהו גידול המתחיל בדופן הפנימית של הרחם (אנדומטריום) ונקראים אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) של רירית הרחם. אדנוקרצינומה מאובחנת לרוב בשלב מוקדם והיא בעלת שיעורי ריפוי גבוהים.
תת-הסוג הנפוץ ביותר של אדנוקרצינומה של רירית הרחם הוא קרצינומה של רירית הרחם (endometrioid carcinoma). תתי-סוגים שכיחים פחות כוללים קרצינומה נסיובית (serous (serous carcinoma) וסוג נדיר שנקרא תאים שקופים (adenocarcinoma clear cell) וכן קרצינוסרקומה שהיא תערובת של אדנוקרצינומה וסרקומה.
סרקומה של הרחם: סוג זה של סרטן הרחם מתפתח ברקמות התומכות של בלוטות הרחם או במיומטריום, שהוא שריר הרחם ולא ברירית. סרקומה מהווה כ-2% עד 4% ממקרי סרטן הרחם. תתי-סוגים של סרקומת הרחם כוללים ליומיוסרקומה (leiomyosarcoma) שהוא הסוג השכיח ביותר, סרקומת סטרומה של הרחם (endometrial stromal sarcoma) וסרקומה בלתי נבדלת (undifferentiated sarcoma).
קביעת שלב המחלה (סטייג')
הטיפול בסרטן רירית הרחם נקבע לפי שלב המחלה (סטייג'). בשנת 2022 הארגון הגניקולוגי העולמי (FIGO) עדכן את צורת ה"סטייג'ינג" של סרטן רירית הרחם:
שיטת ה-Staging (שיטה על פיה מסווגים את גודל המחלה וכמה היא מפושטת בגוף) מסייעת לרופאות והרופאים בקבלת החלטות על אופן ומשך הטיפול. החידושים העיקריים כללו שילוב של רבוד סיכונים, מאפיינים היסטולוגיים של המחלה, דפוסי גידול, ואף סיווגים מולקולריים שונים. להלן הסיווג העדכני לשלבים של סרטן רירית הרחם (Staging):
שלב I - מוגבל לגוף הרחם (Corpus) ולשחלה
|
|
|
שלב II - חדירה לסטרומה/ עם מעורבות מקומית משמעותית של LVSI או אגרסיבי היסטולוגית
|
|
|
שלב III - התפשטות מקומית ו/או איזורית של הגידול (מכל סוג היסטולוגי שהוא)
|
|
|
שלב IV - התפשטות לרירית של השלפוחית, ו/או לרירית של המעי ו/או גרורות רחוקות
|
|
|
- היסטולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה הרקמות החיות. ההיסטולוגיה עוסקת בזיהוי, מיקרוסקופיה ובניתוח של רקמות בגוף. היסטולוגיה היא תחום חשוב ברפואה, שכן היא מאפשרת לרופאים/ות לאבחן מחלות ולעקוב אחר הטיפול בהן. ההיסטולוגיה משמשת גם במחקר מדעי, כדי ללמוד על מבנה ותפקוד של רקמות.
מה כולל הטיפול בסרטן רירית הרחם?
ניתוח – לרוב ניתן לרפא את המחלה באמצעות ניתוח שמטרתו לכרות את המסה הגידולית שהתפתחה בגוף. בהתאם, מתבצעת בניתוח כריתת הרחם (היסטרקטומיה), ולעיתים גם כריתת החצוצרות והשחלות. (הפנייה לעמוד ניתוחים)
הקרנות – לעיתים ישנו צורך בטיפול קרינתי (טיפול קרינתי חיצוני או טיפול קרינתי וגינלי). (הפנייה לעמוד קרינה)
כימותרפיה – בניתוח נלקחות דגימות תאים (ביופסיה) מבלוטות הלימפה, כדי לוודא מה הסטייג' של המחלה (ראי האמור לעיל). במקרה בו הגידול התפשט לבלוטות הלימפה או במקרים אחרים בהם ההיסטולוגיה של הגידול מיוחדת, הטיפול במחלה יכלול טיפול כימותרפי, המיועד להרוס את התאים הסרטניים. הטיפול הכימותרפי מבוסס לרוב על שילוב של מספר תרופות. מלחי פלטינום והטקסנים, הידועים כבר עשרות שנים כיעילים בטיפול בגידולי רחם, מהווים את המרכיב העיקרי.
הטיפול המקובל ביותר בגידול מתקדם ברחם, כולל ניתוח ומתן שילוב של שתי תרופות כימוטרפיות (קרבופלטין וטקסול) בשישה מחזורים טיפוליים.
בתום הכימותרפיה, מתבצעת הערכה קלינית של המחלה. במידה שאין עדות למחלה, המטופלת תיבדק כל שלושה חדשים במשך השנתיים הראשונות, ולאחר מכן במרווחי זמן הולכים וגדלים.
יחד עם זאת, לדאבוננו, המחלה עלולה לשוב ולהופיע במהלך הטיפול הכימותרפי או לאחריו. במקרה כזה הטיפול הוא כימותרפי או אימונותרפי. בעשורים האחרונים פותחו מספר תרופות, המשמשות כקווי טיפול נוספים.
חדשנות בסרטן רירית הרחם
אימונותרפיה
מטופלות סרטן רחם גרורתי או חוזר שגידולן הינן MSI-H (microsatellite instability high) dMMR זכאיות לטיפול באימונותרפיה. טיפול זה נמצא בסל הבריאות החל מ"קו שני" (כלומר, לאחר הטיפול בכימוטרפיה – למי שנדרשת להמשיך בטיפול).
מטופלות שגידולן מבטא pMMR יכולות לקבל טיפול אימונוטרפי בשילוב טיפול מכוונן (ממוקד מטרה), ממשפחת תרופות המכונות מעכבי טירוזין קינאז (TKI).
טיפול ממוקד מטרה
מעכבי TKI פועלים בשני תהליכים לחסימת צמיחת התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים: שיבוש פעילותו של חלבון המקדם את חלוקת התא הסרטני להאטת קצב התפתחות הגידול וחסימת קולטן VEGF האחראי על אספקת הדם לתא הסרטני, להסרת מקור ההזנה לו זקוק הגידול.
תרופות ביולוגיות
תרופה נוספת המצויה בשימוש היא אווסטין, תרופה שהיא "מעכב אנגיו-גנזה"- נוגדן שחוסם את היווצורתם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול, משום שגידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון לצורך גדילתם.
