הטיפול בסרטן

טיפולים סיסטמיים (כימוטרפי, אימונוטרפי, ביולוגי, קרינתי)

ניתן להבחין בין מספר סוגים של טיפולים כימוטרפיים:

הטקסנים –
מתערבים באופן ההתחלקות של התאים הסרטניים.
כדוגמת טקסול, טקסוטר, אברקסן.
האנתראציקלינים –
פוגעים בחומר הגנטי של התאים הסרטניים.
לדוגמא: אדריאמיצין, דוקסיל.
טיפולים מבוססים פלטינום –
קרבופלטין, ציספלטין, אשר נקשרים לחומר הגנטי של התא הסרטני, גורמים לו נזק וכך מפריעים לצמיחתו והתחלקותו.
טיפולים הפוגעים בנוקלאוזידים של התא –
כמו ג'מזר (גמציטבין) שהיא תרופה כימותרפית הפוגעת בייצור הדי־אן־אי של תאים סרטניים ועל ידי כך מונעת את התרבותם ומביאה למותם.

לרוב הטיפולים הכימוטרפים ניתנים במשלבים כמו קרבו-טקסול, או קרבו-ג'מזר.
הטיפולים ניתנים לרוב אחת לשלושה שבועות (פרוטוקול סטנדרטי), לעיתים ניתן לפצל את הטיפול התלת-שבועי לטיפול שבועי עם שבוע מנוחה בין מחזור למחזור.
שאלי את האונקולוג\ית שלך מה אופטימלי עבורך.

ג'מפרלי (דוסתרלימב) הינה תרופה השייכת לקבוצת טיפולים הנקראת אימונותרפיה, אשר מטרתם לסייע למערכת החיסון של המטופל, לפעול ולהשמיד את תאי הסרטן בגופו. התרופה מאושרת לטיפול בנשים עם סרטן רירית רחם מסוג dMMR/MSI-H, בשלב מתקדם או אשר מחלתן התקדמה לאחר טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום.

מערכת החיסון מורכבת ממגוון סוגי תאים אשר מטרתם העיקרית הינה לזהות ולהילחם בפולשים זרים החודרים לגופנו. בנוסף לתפקיד זה, תאי מערכת החיסון מסוגלים גם לזהות ולהשמיד תאים לא תקינים שנוצרים בגופנו ובכך למנוע התפתחות של מחלת הסרטן. למרות קיומה של מערכת זו, תאי הסרטן מצליחים לעיתים לפתח מנגנוני התחמקות מאותם תאי מערכת החיסון וע"י כך תאים אלה אינם מושמדים והם ממשיכים להתחלק ולהתרבות.

אחד ממנגנוני ההתחמקות שבו "משתמשים" תאי הסרטן בכדי למנוע את השמדתם ע"י מערכת החיסון, נקרא אימנו-צ'קפוינט (immune checkpoint), מנגנון זה הינו מנגנון בקרה טבעי הנועד למנוע השמדה שגויה של תאים (תאים אשר מצד אחד מזוהים ע"י מערכת החיסון כתאים לא תקינים אך מצד שני אינם באמת מיועדים להשמדה).
מנגנון זה מופעל בעזרת ביטוי חלבון ע"ג התא (חלבון הקרוי PD-L1) אשר נקשר לחלבון שנמצא ע"ג תאי T (חלבון הקרוי PD-1). כאשר שני חלבונים אלו נקשרים אחד לשני, מופעל מנגנון אשר מנטרל את פעילות תא הT ומונע ממנו להשמיד את התא שמבטא את חלבון PD-L1. כאמור, חלק מתאי סרטן "מצליחים" לצבור שינויים גנטיים (מוטציות) אשר יאפשרו להם לבטא את החלבון הזה ובכך למנוע את השמדתם ע"י מערכת החיסון.

דוסתרלימב הינה תרופה המורכבת מנוגדן חד-שבטי המכוון כנגד חלבון הPD-1.
כאשר הנוגדן בתרופה נקשר לחלבון זה הוא מונע ממנו להיקשר לחלבון PD-L1 המוצג ע"ג תאי הסרטן, ובכך תאי הסרטן אינם מצליחים לנטרל את פעילות מערכת החיסון והם מושמדים.

במחקרים קלינים שונים התברר שטיפולי אימונותרפיה מסוג אימנו-צ'קפוינט יעילים במיוחד בתאי סרטן אשר מכילים מרקר גנטי שנקרא dMMR/MSI-H. קבוצה זו של נשים, אשר תאי הסרטן שלהם מוגדרים כ dMMR/MSI-H הינן בעלות סיכוי גבוה יותר להגיב לטיפולים אלו ולמנוע את התקדמות המחלה.

קיטרודה (פמברוליזומאב) –
התרופה נועדה לסייע לתאי מערכת החיסון להילחם בתאי הגידול. כאשר תאי הגידול מבטאים על פני מעטפת התא חלבון בשם PD-L1 הוא נצמד לחלבון PD-1 על פני תאי ה-T השייכים למערכת החיסון ובכך מנטרלים את פעילותם. התרופה חוסמת פיזית את הצימוד בין תאי ה-T לתאי הסרטן ובכך מאפשרת לתאי ה-T לפעול כנגד התאים הסרטניים. קיטרודה נמצאה יעילה לטיפול בגידולים סרטניים שמאופיינים בריבוי מוטציות או שהם בעלי ערך MSI גבוה (MSI-H: High Microsatellite Instability) – מאפיין תאי שמעיד על אי יציבות גנטית, שמאפיינת סוגי גידולים שונים, או למטופלות שגידולן מבטא dMMR. הטיפול בקיטרודה ניתן למטופלות סרטן רירית הרחם שגידולן מבטא dMMR ומצוי בסל הבריאות החל מטיפול בקו שני. למטופלות סרטן רירית הרחם שמבטאות pMMRהטיפול ניתן בשילוב עם לנבימה (לנבטיניב) (ראי ערך בהמשך). למטופלות סרטן צוואר הרחם שמבטאות CPS גבוה, הטיפול ניתן החל מקו ראשון בשילוב כימוטרפיה ומצוי גם הוא במסגרת סל הבריאות החל משנת 2023.

אווסטין (בווציזומאב)
גידולי סרטן מפתחים לעצמם מערכת כלי דם ענפה כדי שיוכלו להתפתח ולשרוד. מעכבי אנגיוגנזיס כמו אווסטין או MVASI מתערבים בהתפתחות כלי דם אלו, ובכך מונעים מהגידול את אספקת הדם, החמצן ומרכיבים נוספים להם הוא זקוק להתפתחותו.

לינפרזה (אולפריב), רוברקה (רוקפריב), ז'ג'ולה (נירפריב) (תרופות ממשפחת מעכבי ה- PARP)
פארפ הוא חלבון המצוי בתוך התאים והמסייע בתיקון נזקי דנ"א (DNA). תאי סרטן נושאים פגם בדנ"א וזקוקים לאספקת פארפ לתיקון הפגם. התרופות מסוג מעכבי פארפ חוסמות את אספקת חלבוני הפארפ לתאי הסרטן ומונעות את תיקון הפגמים בגרעין התאים. בכך הן מעודדות את הרג תאי הסרטן ואת עצירת התפתחות הגידול או הקטנתו. תרופות אלו מתאימות למטופלות סרטן שחלה שהן נשאיות BRCA או שבדיקת ה-HRD שלהן חיובית (לינק).

מעכב TKI – לינבטיניב (לנבימה)
לנבימה פועלת בשני דרכים כנגד הגידול הסרטני. בדרך אחת, חוסמת את האותות שגורמים לתאים סרטניים לגדול. חסימה זו יכולה לגרום לתאי הסרטן למות. לנבימה גם פועלת לעיכוב התאים הסרטניים מלהצמיח כלי דם חדשים.
המשמעות היא שתאי הסרטן אינם מקבלים את החמצן והחומרים המזינים להם הם זקוקים כדי לשרוד, כך שהגידול עשוי להתכווץ או להפסיק לגדול. הטיפול ניתן בשילוב קיטרודה למטופלות סרטן רירית הרחם גרורתי או חוזר, שגידולן מבטא pMMR. לצערנו הטיפול איננו בסל התרופות, ואנחנו עובדות קשה על מנת להכלילו בסל לרווחת המטופלות.

יש דבר אחד שגיל המעבר אמור להשאיר בעבר: דימום וגינלי. דימום כזה עלול להיות סימן לסרטן הרחם וחשוב לפנות בהקדם לבדיקת רופא\ת נשים.