תחושת חרדה

חרדה היא רגש שכיח, שרוב האנשים חשים מדי פעם. תחושת חרדה עשויה להיות מתוארת גם כתחושת עצבנות, מתח או דאגה – וכל אלו הם רגשות שעוזרים לנו להגיב לבעיה או לאיום מסוים. מחלת הסרטן עשויה להביא עימה לעתים קרובות יותר חרדה. אם את (או קרובה שלך) אובחנת לאחרונה עם סרטן, או עוברת טיפולים לסרטן, חרדה היא תגובה צפויה.

כאשר חרדה מפריעה לחיי היומיום שלך, או נמשכת זמן רב, ייתכן שתרצי או תצטרכי תמיכה נוספת. ישנם מספר כלים שיכולים לעזור לך להתמודד עם החרדה. חלק מהכלים להתמודדותאפשר לנסות ולתרגל בבית לבד, ויש כאלו הכוללות עזרה של אנשי ונשות מקצוע מיומנים/ות בתחום הבריאות.

חרדה עלולה להקשות על הטיפול בעצמך, להשפיע על מערכות היחסים שלך עם הסובבים אותם ואף עלולה באופן כללי להשפיע על  הבריאות שלך. חשוב לציין כי תסמינים של חרדה יכולים להיות גופניים, כמו דפיקות לב, קוצר נשימה, פעילות מעיים המדמה קלקול קיבה או תחושת אי-שקט כללית. בנוסף, התסמינים יכולים להיות גם רגשיים, כגון תחושת פחד, אימה או דאגה לגבי הדברים שקרו בעבר או מה שעשוי לקרות בעתיד. התסמינים משתנים מאישה לאישה, ויכולים להיות קלים או חמורים. את לא צריכה לחוות חרדה קשה כדי לבקש ולקבל תמיכה! היי עירנית לעצמך, ושתפי את הצוות המטפל שלך אם את חווה תסמיני חרדה, גם אם היית מתארת אותם כקלים. הם יכולים לעזור לך למצוא את התמיכה המתאימה לך.

חרדה וסרטן

מחלת הסרטן מלווה המון פעמים בחרדה המופיעה עם תסמינים מגוונים בדרגות חומרה שונות . אבחון סרטן יכול לעורר מכלול של תחושות רבות שיהיו טריגר לחרדה:

  • פחד מהטיפול בסרטן או מתופעות הלוואי הקשורות לטיפול , כגון כאב, שינויים בגוף או חוסר יכולת לבצע את הפעילויות הרגילות שלך.
  • חשש שהסרטן יחזור או מהתפשטות שלו, לאחר הטיפול.
  • חוסר ודאות לגבי ההווה, העתיד.
  • חשש לאבד את העצמאות שלך.
  • דאגה לגבי שינוים במערכות יחסים.
  • פחד מסוף החיים.


הפחדים האלה שכיחים מאוד ואף צפויים  כשיש לך סרטן, אל תנסי להתמודד איתם לבד. את צריכה להתרכז בריפוי שלך וחשוב לשתף עם הצוות המטפל שלך בתחושות שלך, ולתאר את הסימפטומים שאת חווה. תזכרי שלצוות המטפל יש הכשרה מיוחדת, מומחיות וידע שיעזרו לך להתמודד עם הרגשות החזקים האלו.

גורמים אחרים להופעת תסמיני חרדה

כפי שכבר הזכרנו, תסמינים של חרדה הם תגובה טבעית של הגוף שלנו לכאשר אנו נתונות תחת לחץ, אך יכולות להיות להם גם סיבות אחרות. לדוגמה, דופק מהיר או לחץ דם גבוה שהם יכולים להיות תסמינים  של חרדה, אבל גם יכולים להיות תגובה לתרופה מסויימת או סימן לקושי או בעיה בלב. אם את חווה תסמינים גופניים, הקפדי לספר על כך לרופא.ה שלך כדי שתוכל לאבחן את הסיבה המדויקת. דופק מהיר או לחץ דם גובה יכולים להתעורר מבעיות רפואיות שונות כגון:

  • אנמיה.
  • היפוקסיה, מצב בו איברי הגוף לא מקבלים מספיק חמצן.
  • התמודדות עם  מחלה ויראלית או חיידקית.
  • הימצאות קריש דם בריאות.
  • חוסר איזון של אלקטרוליטים בדם.
  • כאב.
  • אובדן ראייה או בעיות שמיעה.
  • סחרחורת או בעיות בשיווי משקל.
  • חוסר איזון הורמונאלי .
  • שימוש לרעה באלכוהול או סמים, או תסמיני גמילה.

תרופות מסוימות גם יכולות לגרום לתסמינים דמויי חרדה. דוגמאות מרכזיות:

  • סטרואידים, כמו דקסמטזון או פרדניזון.
  • תרופות נגד בחילות.
  • מרחיבי סימפונות (תרופות המקלות על הנשימה).
  • טיפול הורמונלי לסרטן השד או סרטן הערמונית.
  • תרופות ממריצות.


חשוב להדגיש כי ייתכן וכי להופעת תסמיני חרדה יש  יותר מסיבה אחת. אפשר גם לחוות חרדה שגורמת לתסמינים, ובנוסף שתהיה בעיה בריאותית הגורמת לאותם תסמינים ומעצימה אותם, או שלקיחת תרופות המחמירות את תסמיני החרדה. הצוות המטפל  שלך יכול לערוך מספר בדיקות כדי לגלות את המקור לתסמינים שלך.

מה ההבדל בין חרדה אקוטית לחרדה כרונית?

חרדה יכולה להופיע באופן אקוטי  או כרוני. כאשר יש לך תקופות קצרות של חרדה עזה, זה לרוב ייחשב  כחרדה אקוטית. לדוגמא התקפי פאניקה, הנקראים גם התקפי חרדה. לעומת זאת, תסמינים ארוכי טווח של חרדה שחוזרים לעיתים קרובות או לא חולפים עם הזמן נחשבים לחרדה כרונית. נדגיש, כי למרות שהתסמינים של חרדה כרונית וחרדה חריפה מעט שונים, את יכולה לחוות את שניהם בו זמנית. ישנן דרכים רבות לקבל עזרה בחרדה אקוטית וכרונית, ותוכלי להבדיל בניהן בעזרת התייעצות עם גורם מקצועי.

התסמינים של התקפי חרדה אקוטים

תקופות אינטנסיביות אך קצרות של הופעת התסמינים שלהלן.

  • תחושתפחד עז או אימה
  • תחושת ניתוק  מעצמך או מהסביבה שלך
  • דפיקות לב או דופק מהיר
  • לחץ דם גבוה
  • כאב בחזה
  • קוצר נשימה
  • תחושת מחנק
  • מיוזע
  • צמרמורת
  • סחרחורת
  • רעד
  • בחילה, שלשול, צרבת או שינוי בתיאבון
  • כאבי בטן או תחושת אי נוחות
  • קושי להירדם או קושי בשינה רציפה
  • תחושת אי-שקט

התסמינים של חרדה כרונית

חרדה כרונית נמשכת זמן רב יותר. את עלולה במקביל לסבול מהתקפי חרדה חריפים שבאים והולכים, ולעתים להרגיש אחד או יותר מהתסמינים שלהלן:

  • דאגה מוגזמת
  • אי-שקט
  • שרירים תפוסים
  • קושי להירדם או קושי בשינה רציפה
  • נרגנות
  • עייפות
  • קושי בריכוז
  • חוסר החלטיות, שמתקשה לקבל החלטות

מהם גורמי הסיכון לחרדה?

ישנם כמה גורמי סיכון להופעת תסמיני החרדה אצל נשים שאובחנו עם סרטן. גורמי סיכון הם:

  • אבחנה קודמת של מצבי חרדה או דיכאון.
  • היסטוריה משפחתית של מצבי חרדה או דיכאון.
  • חוסר תמיכה ממשפחה או חברים.
  • עומסים ודאגות כלכליות .

האם נשים עם סרטן צריכות לעבור בדיקה לאיתור חרדה?

האיגוד  האמריקני לאונקולוגיה קלינית (ASCO) ממליץ על בדיקות לאיתור חרדה ודיכאון בקרב חולות סרטן. בדיקות אלו צריכות להתחיל בזמן אבחון הסרטן, וישנה המלצה לחזור עליהן באופן קבוע במהלך הטיפול וההחלמה.

בדיקות אלו יכולות לעזור ולגלות בעיות הקשורות לחרדה. הטיפול בחרדה יהיה תלוי בתסמינים הספציפיים שלך ובתדירות שיש לך אותם. חשוב להזכיר  כי חלק מתסמיני החרדה יכולים להיות קשורים גם לבעיות אחרות, כולל תופעות לוואי של סרטן או טיפול בסרטן. לדוגמה, עייפות ובעיות שינה (או ריכוז) הן תופעות לוואי שכיחות של סרטן וטיפול בסרטן.

למרות הקושי ואולי אף מבוכה – נסי לדבר בפתיחות על חרדה עם הצוות המטפלשלך. זה יעזור להם להבין את החששות שלך ולהמליץ ​​על תוכנית טיפול.

הקפידי לדון איתם על הדברים הבאים:

  • הרגשות שלך.
  • מקורות ספציפיים לפחדים או דאגות שלך.
  • תסמינים פיזיים שיש לך.
  • ההשפעה על חיי היומיום שלך.

אנשים שחווים חרדה, נוטים יותר לפתח  דאגות אחרות בבריאות הנפש, כמו דיכאון.

קבלת טיפול בחרדה כאשר יש לך סרטן

יש מגוון דרכים להתמודד עם חרדה. שילוב של מספר טכניקות עשוי להיות מועיל כאשר מתמודדים עם חרדה.  ניתן לנסות טכניקות להרפיה או לניהול מתחים בבית,לנסות  מדיטציה, עבודה עם יועצ/ת מקצועי או קבוצה כדי ללמוד מיומנויות התנהגותיות או מיינדפולנס.  ניתן לעסוק בפעילות גופנית כגון יוגה או פילאטיס,  להתחיל טיפול עם תרופות לטיפול בחרדה, ו/או להשתתף בקבוצת תמיכה הקיימות באזור המגורים שלך. נשים מאמינות, יכולות לשלב תפילות . שוחחי עם הצוות המטפל שלך כדי למצוא את האפשרויות הטובות ביותר עבורך.

טכניקות הרפיה לניהול החרדה שלך

ניתן להשתמש בטכניקות הרפיה בלבד או בשילוב עם סוגים נוספים של טיפולים. חלק משיטות ההרפיה ניתן לעשות לבד בבית, וחלק  עשויות לדרוש את עזרה של מדריכ/ה. טכניקותאלו מאודנגישות – ניתן למצוא הרבה טכניקות הרפיה באתרים חינמיים באינטרנט או דרך אפליקציות (יישומים) חינמיים שניתן להוריד לטלפון.

  • נשימה עמוקה. נשימה עמוקה ואיטית מסייעת בהורדת מתח בגוף. זה שולח אותות מרגיעים מהמוח שלך לשאר הגוף, עוזר להאט את קצב הלב ואת מהירות הנשימה.
  • הרפיית שרירים פרואקטיבית. זוהי טכניקה הכוללת הידוק ולאחר מכן הרפיית השרירים. ההמלצה היא לבצע זאת בסדר עולה או יורד כלומר להתחיל עם השרירים באצבעות הרגליים או בראש/פנים, ולאחר מכן תעברי לאט את לכל שאר השרירים על פני הגוף.
  • דמיון מודרך. זהו שימוש במילים ובצלילים שיעזרו  לך לדמיין הגדרות, חוויות ורגשות מרגיעות.
  • מדיטציה. מדיטציה היא תרגול של מיקוד תשומת הלב שלך, או מודעות לנשימה שלך. מדיטציה עשויה לעזור לך להשיג תחושת רווחה ברגע הנוכחי ולהפחית מתח. זה גם יכול לעזור לך להכיר ברגשות לא נוחים ולמנוע מהם להצטבר.
  • היפנוזה. היפנוזה היא שיטה המבוצעת על ידי איש/אשת מקצוע מורשה או מוסמכ/ת בבריאות הנפש, אשר מסייעת לאנשים להגיע למצב רגוע.
  • ביופידבק. טכניקה זו כוללת תשומת לב ושליטה על אותות מהגוף, כמו דופק. אותות מהגוף נמדדים באמצעות חיישנים חשמליים ללא כאב, הנקראים אלקטרודות.
  • יוגה. יוגה משלבת תרגילי נשימה ויציבה כדי לקדם הרפיה של הגוף והנפש.
  • טיפול  אומנותי. טיפול במוזיקה , טיפול באמנות וכתיבה על הרגשות שלך יכולים לעזור להקל על מתח וחרדה.
  • תפילה או מנהגים דתיים אחרים. עבור אנשים שיש להם אמונות רוחניות, תפילה ומנהגים דתיים אחרים עשויים להקל על מתח וחרדה.

עבוד עם יועצ/ת או איש/אשת מקצוע אחר/ת בתחומי בריאות הנפש

פנייה לעזרה של איש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולה לעזור לך עם החרדה שלך. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כוללים יועצים/ות מורשים/ות, פסיכולוגים/ות ופסיכיאטרים/ות.

פסיכיאטרים הם רופאים בעלי התמחות  בבריאות הנפש שיכולים גם לרשום תרופות לחרדה ודיכאון. יועצים ואנשי מקצוע אחרים בבריאות הנפש יכולים לספק לך כלים לשיפור כישורי ההתמודדות שלך, לפתח מערכת תמיכה ולעצב מחדש מחשבות שליליות. ניתן לעבוד עם יועץ לבד, באמצעות טיפול זוגי או משפחתי, ובטיפול קבוצתי. כיום קיימות אפשרויות לקבלת טיפול רפואי טלפוני בבריאות הנפש, כך שלא תצטרכי לעזוב את ביתך כדי לקבל עזרה. יועצים יוכלו להוביל או להפנות אותך לקבוצת תמיכה מתאימה.

לאחר התייעצות עם גורם רפואי, ייתכן ותקבלי המלצה לטיפול בתרופות כנגד חרדה העשויות להיות מועילות עבורך. יש מגוון רחב של סוגים שונים של תרופות. הרופא/ה שלך יבחרו את התרופה המתאימה ביותר בהתבסס על הגורמים הבאים:

  • הצרכים שלך.
  • תופעות לוואי אפשריות.
  • תרופות אחרות שאת לוקחת.
  • ההיסטוריה הרפואית שלך.

 תרופות המשמשות לעתים קרובות לטיפול בחרדה עבור אנשים עם סרטן כוללות:

  • כדורי הרגעה קלים, מסוג בנזודיאזפינים. סוג זה של תרופות פועל במהירות לטיפול בחרדה. זו תרופה   מוכרת שנים רבות עם פרופיל תופעות לוואי מוכר ולכן היא נחשבת לבטוחה לטיפול בחרדה אקוטית. הרופא/ה שלך עשוי/ה לרשום סוג זה של תרופות עבור התקפי פאניקה. הם יכולים לשמש גם לחרדה הקשורה ללחץ של ביצוע סריקות, בדיקות או הליכים רפואיים.

קיים סיכון התמכרות  לבנזודיאזפינים, ולכן הרופא/ה שלך יעקבו אחריך מקרוב בזמן שאת נוטלת תרופה זו. כמובן, שכמו כל טיפול תרופתי – חשוב לקחת אותו רק באופן שבו התרופה  רשומה עבורך .

בעת שימוש ממשוך בבנזודיאזפינים, אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות וללא עזרת רופא/ה. ייתכן שהרופא/ה שלך יצטרכו גם להתאים לך את המינון של תרופה זו, עם הזמן. כלומר – ייתכן שעם הזמן תזדקקי למינון גבוה יותר כדי לקבל את אותה השפעה.הקפידי לדבר עם הרופא/ה שלך על היבט זה של תרופה זו.

  • תרופות נוגדות דיכאון. זהו המונח הכללי לתרופות הנקראות "מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)" ו"מעכבי סרוטונין נוראפינפרין (SNRI)". תרופות אלו יכולות לטפל בחרדה כללית, הפרעת פאניקה ודיכאון. שיפור בתסמינים מתרחש 2 עד 5 שבועות לאחר תחילת הטיפול התרופתי. אסור להפסיק ללא עזרת רופא/ה.
  • תרופות אנטי פסיכוטיות. לפעמים, ניתן להשתמש בתרופות הנקראות אנטי פסיכוטיות או מייצבי מצב רוח לטיפול בחרדה ודיכאון עבור אנשים עם סרטן. חשוב ליטול תרופה זו רק כפי שנקבע על ידי הרופא/ה שלך. אין להפסיק את הטיפול בהן ללא עזרה של רופא/ה.

לא משנה איזה סוג של תרופה את נוטלת כדי לנהל את החרדה שלך, לרוב הטיפול יהיה אידיאלי כאשר היא נלקחת לצד ייעוץ עם איש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש.

טיפול ומעקב

חשוב שתקפידי לעדכן את הצוות המטפל שלך לגבי האם את עובדת עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש ומקבלת טיפולים חדשים נגד חרדה. תשתפי אותם איך הטיפול עובד (מנקודת המבט שלך) וכמובן שיש לעדכן אותם במידה ויש לך תסמינים חדשים.

אם תסמיני החרדה לא משתפרים עם הטיפול לאחר 8 שבועות, ייתכן שיהיה עליך לשנות את תוכנית הטיפול, בין אם מדובר בשינוי גישה טיפולית ובין אם מדובר בקבלת מרשם לתרופה אחרת. כמובן שכל שינוי צריך להיות בליווי ותחת הנחיה של הרופא/ה שלך. את יכולה גם להוסיף ייעוץ, או לשנות את התדירות שבה את נפגשת עם איש/אשת מקצוע.

ניהול חרדה לאחר סרטן

חרדה עלולה להתחיל או להמשיך גם לאחר הסרטן והטיפול בו. ההמלצהעל פי האיגוד האמריקאי, ASCOהיא לספק לכל הנשים שחלו בסרטן, כמו גם למשפחתן ולמטפלים/ות שלהן, מידע ומשאבים לגבי חרדה. מידע זה יכול לעזור לשורדות, למשפחותיהן ולחבריהן לזהות חרדה, לדעת למי לפנות לעזרה וללמוד על מגוון אפשרויות טיפול.

אם את חווה חרדה לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן, ההמלצה היא לפנות לרופא/ה שלך שייקחו בחשבון את הצרכים והנסיבות האישיות שלך כאשר ימליצו על טיפול. הטיפול בחרדהעשוי לכלול עבודה עם איש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש או נטילת תרופות.

שאלות שייתכן וכדאי לשאול את הצוות המטפל שלך לגבי חרדה

  • עם מי אני יכולה לדבר אם אני מרגישה חרדה, דיכאון או מצוקה נפשית אחרת?
  • אילו תסמינים ותופעות לוואי של הטיפול בסרטן שלי, יכולים להשפיע על הבריאות הנפשית שלי?
  • האם קיימים במרכז רפואי זה שירותי ייעוץ למטופלים?
  • עם מי אוכל לדבר אם אני צריכה שירותי ייעוץ בחינם או בעלות נמוכה יותר?
  • האם את/ה ממליצ/ה על טכניקות הרפיה או דרכים אחרות לנהל את החרדה שלי?
  • האם היית ממליצ/ה על טיפול תרופתי לחרדה שלי?
  • למי עלי לפנות אם תסמיני החרדה שלי נמשכים או מחמירים?

אנו עושות כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעות זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות ייעוץ רפואי או המלצה רפואית. אנו מעודדות את מי שחפצה בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים

אובחנת עם סרטן גינקולוגי?
הצטרפי לקהילות שלנו

קהילת סרטן רירית הרחם
קהילת סרטן צוואר הרחם
קהילת סרטן השחלה