פרופ' צבי ואקנין, יו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית ומנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית סיפר: 

"בסרטן רירית הרחם הוצגו כללים המנסים להתאים המלצות לטיפול לפי שלבי המחלה החדשים, המבוססים על בדיקות מתקדמות (שנכנסו לסל בישראל). הכללים הללו יפורסמו ויופצו בקרוב, ואנו הרופאים העוסקים בתחום, לצד העמותה נצטרך ללמוד אותן לעומק וליישם אותם במסגרת הרפואה בארץ. שמחנו לראות שהטיפולים השונים והבדיקות השונות בחזית זו, כבר נמצאים בסל בארץ, וחלקן הוכנסו ממש בסל הנוכחי."

ד"ר גבי הרן, מנהל המערך לרפואת נשים וגינקואונקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים, שיתף אותנו על העתיד לבוא בתחום:

"בפברואר השנה, נפגשנו ברומא בכנס השנתי של ה-ESGO, לשמוע חידושים ועדכונים בתחומנו. אני מודה – לפעמים בתום הנסיעה, נראה שביזבזנו שבוע. כדברי המשוררת – אין חדש תחת השמש. והנה, דווקא הפעם – הופתענו מאוד לטובה. רומא חייכה אלינו ואל המטופלות שלנו עם שלל חדשות וחידושים. מפאת קוצר הנייר והגלילה, אביא בפניכן רק את חלקן:

כמה מוזר לגלות סרטן ברחם – עוד לפני שהוא מתגלה
יש דברים שהפכו להיות בדיחה של גינקולוגים- כמו נשים שבטוחות שאפשר לגלות הכל בפאפ. דברים שנשמעים כמעט בלתי אפשריים, כמו גילוי של ממאירות אחת בבדיקה שנועדה בכלל לממאירות אחרת. בלתי אפשריים- עד שהם קורים. כמו הרגע הזה שבו מישהו חושב לעצמו "מה אם אפשר לזהות סרטן שחלה וביטוי סרטני של רירית הרחם דרך בדיקה שגרתית של צוואר הרחם?" – וכמה שנים אחר כך, הרעיון עוד יתהווה למציאות. ברומא הוצגו מחקרים שמראים שאפשר לזהות DNA סרטני של סרטן הרחם והשחלה בבדיקת פאפ. כן, אותה בדיקה שגרתית שנועדה בכלל לאיתור שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם. מסתבר שהתאים שנאספים בצוואר מכילים מידע גנטי שיכול לרמוז על מחלה שנמצאת בכלל במקום אחר – ברחם או אפילו בשחלות.

איך זה יכול לשנות את כללי המשחק?
סרטן שחלה הוא מחלה חמקמקה. אין לו תסמינים מוקדמים ברורים, ולכן רוב הנשים מאובחנות בשלב מתקדם. אבל אם בדיקה פשוטה כמו פאפ תוכל לאותת על חשד כבר בשלבים הראשונים – זה פוטנציאלית מציל חיים.

מה אם נוכל להפחית את הסיבוכים בניתוחי סרטן שחלה?
בשנים האחרונות הפכה כריתת בלוטת הזקיף לסטנדרט בטיפול בסרטן רירית הרחם. במקום להוציא את כל בלוטות הלימפה ולגרום לסיבוכים מיותרים, כורתים רק את הבלוטה הראשונה שמנקזת את הגידול, וכך יודעים אם המחלה התפשטה. עכשיו הרעיון הזה מגיע גם לסרטן השחלה.
במחקרים ראשונים שנערכו, נראה שאפשר להשתמש בטכניקה דומה גם כאן – ולהימנע מהוצאה נרחבת של בלוטות לימפה שאין בהן מחלה. מדובר בגישה שיכולה להפחית תופעות לוואי כמו לימפאדמה (נפיחות כרונית), להפוך את ההתאוששות לקלה יותר ולשפר את איכות החיים של המטופלות.

הפעם הקול של המטופלות היה חלק מהכנס
כבר שנים אנחנו מדברים על רפואה מותאמת אישית, על כך שהמטופלת צריכה להיות במרכז. אבל השנה, זה לא היה רק דיבור. בפעם הראשונה בכנס מטופלות לקחו חלק פעיל בקביעת ההנחיות לטיפול ובדיונים על דירוג הממאירות!
בסשן שעסק בטיפול בסרטן צוואר הרחם בהריון למשל, לא רק רופאים ישבו על הבמה – אלא גם אישה שהחלימה מסרטן צוואר הרחם בזמן הריונה. כשהיא סיפרה את סיפור ההתמודדות שלה, היה ברור שזה רגע של שינוי. כי רפואה זה לא רק מחקרים – זה אנשים, זה סיפורים, זה חיים שלמים שמשתנים.

וגם כשדיברנו על הדירוג החדש של סרטן רירית הרחם, שהתעדכן עכשיו בהתאם לפרופיל הגנטי של הגידולים, זה לא נעשה רק בשפה של פתולוגים ואונקולוגים. בר שלנו, כנציגת עמותת המטופלות, ישבה שם ועזרה לעצב את השפה שבה הדירוג יוצג – כך שהוא יהיה מובן גם למי שלא מגיעה מהתחום.

אז מה עכשיו?
המחקרים האלו עדיין לא שינו את הפרקטיקה, אבל הם מסמנים כיוון ברור: אנחנו הולכים לעידן שבו אבחון מוקדם של סרטן גינקולוגי יהיה פשוט יותר, הניתוחים יהיו מדויקים יותר, והמטופלות – סוף סוף – יהיו חלק מהשיח הרפואי עצמו. וכמו כל דבר ברפואה, גם כאן אני בטוח שיום אחד זה ירגיש לנו רגיל. אולי אפילו מובן מאליו. אבל כרגע, אני פשוט עוצר לרגע, מסתכל על החידושים האלה וחושב: כמה מוזר זה לראות את העתיד מגיע – ולדעת שהוא כבר כמעט כאן."