טיפולים סיסטמיים

ג'מפרלי (דוסתרלימב) הינה תרופה השייכת לקבוצת טיפולים הנקראת אימונותרפיה, אשר מטרתם לסייע למערכת החיסון של המטופל, לפעול ולהשמיד את תאי הסרטן בגופו. התרופה מאושרת לטיפול בנשים עם סרטן רירית רחם מסוג dMMR/MSI-H, בשלב מתקדם או אשר מחלתן התקדמה לאחר טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום.

מערכת החיסון מורכבת ממגוון סוגי תאים אשר מטרתם העיקרית הינה לזהות ולהילחם בפולשים זרים החודרים לגופנו. בנוסף לתפקיד זה, תאי מערכת החיסון מסוגלים גם לזהות ולהשמיד תאים לא תקינים שנוצרים בגופנו ובכך למנוע התפתחות של מחלת הסרטן. למרות קיומה של מערכת זו, תאי הסרטן מצליחים לעיתים לפתח מנגנוני התחמקות מאותם תאי מערכת החיסון וע"י כך תאים אלה אינם מושמדים והם ממשיכים להתחלק ולהתרבות.

אחד ממנגנוני ההתחמקות שבו "משתמשים" תאי הסרטן בכדי למנוע את השמדתם ע"י מערכת החיסון, נקרא אימנו-צ'קפוינט (immune checkpoint), מנגנון זה הינו מנגנון בקרה טבעי הנועד למנוע השמדה שגויה של תאים (תאים אשר מצד אחד מזוהים ע"י מערכת החיסון כתאים לא תקינים אך מצד שני אינם באמת מיועדים להשמדה).
מנגנון זה מופעל בעזרת ביטוי חלבון ע"ג התא (חלבון הקרוי PD-L1) אשר נקשר לחלבון שנמצא ע"ג תאי T (חלבון הקרוי PD-1). כאשר שני חלבונים אלו נקשרים אחד לשני, מופעל מנגנון אשר מנטרל את פעילות תא הT ומונע ממנו להשמיד את התא שמבטא את חלבון PD-L1. כאמור, חלק מתאי סרטן "מצליחים" לצבור שינויים גנטיים (מוטציות) אשר יאפשרו להם לבטא את החלבון הזה ובכך למנוע את השמדתם ע"י מערכת החיסון.

דוסתרלימב הינה תרופה המורכבת מנוגדן חד-שבטי המכוון כנגד חלבון הPD-1.
כאשר הנוגדן בתרופה נקשר לחלבון זה הוא מונע ממנו להיקשר לחלבון PD-L1 המוצג ע"ג תאי הסרטן, ובכך תאי הסרטן אינם מצליחים לנטרל את פעילות מערכת החיסון והם מושמדים.

במחקרים קלינים שונים התברר שטיפולי אימונותרפיה מסוג אימנו-צ'קפוינט יעילים במיוחד בתאי סרטן אשר מכילים מרקר גנטי שנקרא dMMR/MSI-H. קבוצה זו של נשים, אשר תאי הסרטן שלהם מוגדרים כ dMMR/MSI-H הינן בעלות סיכוי גבוה יותר להגיב לטיפולים אלו ולמנוע את התקדמות המחלה.

קיטרודה (פמברוליזומאב) –
התרופה נועדה לסייע לתאי מערכת החיסון להילחם בתאי הגידול. כאשר תאי הגידול מבטאים על פני מעטפת התא חלבון בשם PD-L1 הוא נצמד לחלבון PD-1 על פני תאי ה-T השייכים למערכת החיסון ובכך מנטרלים את פעילותם. התרופה חוסמת פיזית את הצימוד בין תאי ה-T לתאי הסרטן ובכך מאפשרת לתאי ה-T לפעול כנגד התאים הסרטניים. קיטרודה נמצאה יעילה לטיפול בגידולים סרטניים שמאופיינים בריבוי מוטציות או שהם בעלי ערך MSI גבוה (MSI-H: High Microsatellite Instability) – מאפיין תאי שמעיד על אי יציבות גנטית, שמאפיינת סוגי גידולים שונים, או למטופלות שגידולן מבטא dMMR. הטיפול בקיטרודה ניתן למטופלות סרטן רירית הרחם שגידולן מבטא dMMR ומצוי בסל הבריאות החל מטיפול בקו שני. למטופלות סרטן רירית הרחם שמבטאות pMMRהטיפול ניתן בשילוב עם לנבימה (לנבטיניב) (ראי ערך בהמשך). למטופלות סרטן צוואר הרחם שמבטאות CPS גבוה, הטיפול ניתן החל מקו ראשון בשילוב כימוטרפיה ומצוי גם הוא במסגרת סל הבריאות החל משנת 2023.