אני בריאה

כל מה שאת צריכה לדעת כדי לשמור על עצמך...

סרטן גינקולוגי - איך נשמרים?

אנחנו רוצות לעשות לך את זה פשוט וקל – מה לעשות ואיך לשמור על עצמי?

סרטן רירית הרחם
גילוי מוקדם מציל חיים

סרטן רירית הרחם – איך אני שומרת על עצמי?

סרטן רירית הרחם מתחיל בתאים המדפנים את חלל הרחם. לסרטן זה יש כמה גורמי סיכון שרצוי שנהיה מודעות אליהם כי זה עשוי לגרום לנו להיות עירניות יותר ואולי אפילו נצליח למנוע את המחלה הזו. גורמי הסיכון העיקריים הם:

  • גיל
  • שינויים הורמונלים שנובעים כתוצאה ממחלת הסוכרת, השמנת יתר, שחלות פוליציסטיות
  • סוג סרטן זה בעל סיכוי טוב להתגלות מוקדם מכיוון שהוא מלווה בסימנים קלינים שקל לזהות.
  • שנים רבות מהממוצע שבהן אנחנו מקבלות מחזור (לפני גיל 12)
  • מיעוט הריונות
  • השמנת יתר
  • טיפול הורמונלי משלים לסרטן השד
  • סינדרום גנטי המעלה את הסיכון לסרטן רירית הרחם (תסמונת לינץ')

 

לנשום עמוק, גם אם את עונה על אחד או יותר מגורמי הסיכון, זה לא בהכרח אומר שבעתיד תחלי בסרטן רירית הרחם! אולם ישנם מצבים וסימנים שכדאי שתהיי ערה אליהם וכך תוכלי לשמור על עצמך בריאה לאורך שנים רבות.

מה אנחנו ממליצות לך לעשות:

  • להיות ערה לתסמינים – לרוב, תסמין נפוץ שמופיע בשלב מוקדם של המחלה הוא דימום וגינאלי בין מחזורים או לאחר מנאפוזה או הפרשות\הכתמות חריגות. אם את בגיל המנאפוזה והופיע פתאום דימום\הכתמות, או שאת עדיין מקבלת מחזורים סדירים ואז פתאום מופיע דימום\הכתמות בין הווסתות, או שפתאום מופיע לך דימום מוגבר או ממושך במהלך הווסת (שונה ממה שאת חווה בדר"כ) או כל תופעה חריגה – התייעצי עם הגינקולוג\ית שלך.
  • שמירה על אורח חיים בריא – תאי שומן בגוף יודעים לייצר אסטרוגן. עודף רקמת שומן בגוף תוביל לעליה משמעותית בכמות האסטרוגן בגוף. כשיש חוסר איזון הורמונלי משמעותי (כשכמות האסטרוגן עולה על כמות הפרוגסטרון), גובר הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם. לכן נשים בעודף משקל עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן רירית הרחם.
  • היסטוריה משפחתית – קרובת משפחה חלתה בסרטן רירית הרחם או בסרטן המעי? כדאי לבקש מהרופא\ת משפחה הפנייה לייעוץ עם גנטיקאי\ת ולהיבדק לתסמונת LYNCH (בדיקת דם פשוטה).
סרטן צוואר הרחם - אפשר להימנע ממנו

סרטן צוואר הרחם – איך אני שומרת על עצמי?

לסרטן צוואר הרחם יש גורם סיכון עיקרי מאוד והוא וירוס הפפילומה. גורמי סיכון נוספים הינם מערכת חיסונית מוחלשת, עישון וגיל. זהו סוג סרטן היחיד שניתן למנוע כמעט לחלוטין!

  • דבר ראשון – תתחסני כנגד וירוס הפפילומה! כ-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם הם כתוצאה של הדבקה ממושכת בזנים האלימים של נגיף הפפילומה. בישראל קיים חיסון כנגד אותם זנים אלימים והחיסון נמצא יעיל במניעת הידבקות בנגיף.  לחצי כאן ללמוד עוד על וירוס הפפילומה האנושי. 
  • בדיקות סקר לגילוי שינויים טרום סרטניים בתאים בדיקת פאפ סמיר (PAP SMEAR) – בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ) מתבצעת בקרב נשים בריאות אחת לשלוש שנים, במהלך הבדיקה השגרתית אצל רופאת הנשים שלך. זוהי בדיקה שבה מתסכלים על התאים שנלקחו תחת מיקרוסקופ לאיתור שינויים טרום סרטניים. בישראל אימצו את הנחיות האיגודים המקצועיים לבצע בדיקת פאפ סמיר אחת לשלוש שנים, בין הגילים 65-25.

בעבר, בדיקת הפאפ סמיר הייתה בדיקת הסקר שנשים בישראל ביצעו אחת לשלוש שנים.  בעשור האחרון, רופאים ומדענים מצאו בדיקה מדוייקת יותר המאתרת את הימצאות הדנ"א של הנגיף בתאי צוואר הרחם. עדיין אוספים תאים מצוואר הרחם, כפי שעשו בבדיקת הפאפ סמיר אבל התאים נשלחים לאפיון גנטי.

  • בדיקת טייפינג HPV TYPING לאיתור וירוס הפפילומה האנושי (HPV): זוהי בדיקת PCR לאיתור זנים אלימים של וירוס הפפילומה מהתאים שנאספו מצוואר הרחם שלך. בדיקה זו מאפשרות לזהות נוכחות של זנים אלימים של נגיף הפפילומה אשר הימצאותם מעלה את הסיכון לשינויים טרום־סרטניים. 

כיום, בדיקה לאיתור הוירוס הפפילומה האנושי (HPV) הינה הבדיקה הראשונית אותה מבצעים על התאים שנאספו מצוואר הרחם שלך. במידה ונמצאת שלילית, כלומר אין עדות לדנ"א הנגיף אין צורך בבדיקה נוספת והינך מתבקשת להמשיך מעקב שיגרתי בהתאם לגילך. במידה ובדיקה זו יצאה חיובית, זוהה דנ"א של נגיף הפפילומה האנושי, המעבדה תמשיך ותבצע את הבדיקה המקרוסקופית לתאים שנאספו, לאיתור שינויים  טרום סרטניים, במידה ויש. תוצאות בדיקה זו יכולות להיות שקיים חשד לשינויים טרום סרטניים ועל כן תתבקשי להמשיך לבדיקות נוספות. אולם, ייתכן ולא יימצאו שינויים טרום סרטניים בתאים ותתבקשי לחזור על הבדיקה בתוך תקופת זמן שהרופאה שלך תמליץ, לרב תתבקשי לחזור על הבדיקה בתוך שנה.

חשוב לנו להדגיש כי וירוס הפפילומה יכול להיות מועבר מגברים או לגברים באמצעות מגע ישיר. אמצעי מניעה אינם מונעים הדבקה באופן מוחלט! הנגיף מעלה סיכון להופעת סוגי סרטן נוספים שגם גברים חשופים אליהם.

סרטן שחלה - ידע הוא כוח

ומה עם סרטן השחלה?

לסרטן השחלה יש כמה גורמי סיכון העיקריים הינם:

  • גיל
  • נשאות של מוטציה גנטית בגנים BRCA1 או BRCA2.
  • היסטוריה משפחתית
  • השמנת יתר

לא קיימות בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן שחלה. אז מה כן את יכולה לעשות?

  • להיות ערה לתסמינים
      • נפיחות בטנית ממושכת
      • תחושת שובע המגיעה מהר מהרגיל וחוסר תאבון
      • ירידה לא מכוונת במשקל
      • חוסר נוחות באזור האגן
      • עייפות כרונית
      • כאבים בגב
      • שינויים בהרגלי המעיים כמו לדוגמא עצירות חוזרת ונשנית.
      • תכיפות במתן שתן
      • מיימת – נפיחות עקב הצטברות נוזל בחלל הבטן, שיכולה להוביל גם לקוצר נשימה
      • חווה חלק מהתסמינים הללו? היבדקי אצל הגינקולוג\ית שלך.
  • היסטוריה משפחתית – קרובת משפחה חלתה בסרטן השד או השחלה? ידוע לך על נשאות במשפחה? בקשי מרופא\ת משפחה הפנייה לייעוץ גנטיקאי\ת ולבדיקת BRCA (בדיקת דם פשוטה). אצל נשים נשאיות ישנה תוכנית מניעה!

 

באופן כללי – אנחנו ממליצות להתייעץ על הקטנת גורמי הסיכון שלך עם הגינקולוג\ית שלך.

רוצה לדעת עוד?

אנחנו מזמינות אותך להאזין לפודקאסט שהקלטנו עם "ירח מלא" ופרופ' צבי ואקנין

הפודקאסט זמין גם בספוטיפיי, באתר פודקאסטים, וב-Apple Music

חלית חס וחלילה? אל תהיי לבד, אנחנו כאן בשבילך 050-7252703

אנו עושות כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות. אנו משקיעות זמן ומשאבים רבים על מנת שהמידע המובא באתר יהיה העדכני והמדוייק ביותר, מגובה במקורות מדעיים ותואם את הידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אין במידע שבאתר כדי להוות ייעוץ רפואי או המלצה רפואית. אנו מעודדות את מי שחפצה בהמלצות ועצות פרטניות בנושאים רפואיים לפנות באופן אישי לרופא/ה מורשה/ית או לבעל/ת רשיון באחד ממקצועות הבריאות הרלוונטיים